סקירת מחקרים בנושא מערכת חיסונית, סטרס, פעילות גופנית ותוספי תזונה
מחלת הקורונה (COVID-19) הוכרזה ב 2019 כמגפה עולמית על ידי ארגון הבריאות העולמי. מתעוררים אתגרים בנוגע לאופן התמיכה האופטימלית במערכת החיסון באוכלוסייה הכללית, במיוחד בבידוד עצמי.
תגובה חיסונית אופטימלית תלויה בתזונה נאותה על מנת לסייע לגוף בהגנה נגד זיהומים. לדוגמא, צריכת חלבון מספקת מכריעה לייצור נוגדנים מיטבי. מצב מיקרו-תזונתי נמוך, כמו חוסר ב ויטמין A או אבץ, נקשר לסיכון מוגבר לזיהום. לעתים קרובות, מצב תזונתי ירוד קשור לדלקת ולחץ חמצוני, אשר בתורו יכול להשפיע על מערכת החיסון. מרכיבים תזונתיים בעלי יכולת נוגדת דלקת ונוגדי חמצון גבוהים במיוחד כוללים ויטמין C, ויטמין E ופיטוכימיקלים כגון קרוטנואידים ופוליפנולים.
כמה מהם יכולים לתקשר עם גורמי שעתוק כגון NF-kB ו- Nrf-2, הקשורים להשפעות נוגדות דלקת ונוגדי חמצון, בהתאמה. במיוחד ויטמין D עשוי להפריע לזיהום תאי ויראלי באמצעות אינטראקציה עם קולטני כניסה, ACE2. הוכח כי סיבים תזונתיים, המותססים על ידי מיקרוביוטה (חיידקי המעיים) לחומצות שומן קצרות שרשרת, מייצרים השפעות אנטי דלקתיות.
בסקירה זו, מודגשת החשיבות של מצב אופטימלי של חומרים מזינים רלוונטיים להפחתת יעילות דלקות ומתח חמצוני, ובכך חיזוק המערכת החיסונית במהלך משבר COVID-19.
מחקר מ 2010 על השפעת סטרס על מערכת ההגנה של הגוף:
לחץ אקוטי מגביר את ההתנגדות לזיהום. השינוי במנגנון זה בקרב אנשים הלחוצים באופן כרוני פוגע ביכולתו של האורגניזם (אדם או חיה) לתגובה חיסונית חזקה וכתוצאה ישנה עלייה בתחלואה. מתח חריף מקדם נדידת תאי חיסון לאתרי זיהום ו / או דלקת, בעוד לחץ כרוני פוגע במנגנון זה. תנאי לחץ ממושכים מקטינים את יכולת הציטוטוקסיות של NK(תאים המשתתפים בהליך החיסוני). מתח אקוטי מגביר את התגייסות תאי T ממערכת החיסון באמצעות תהליך מתווך, אשר מוגבר במהלך לחץ כרוני. לחץ פסיכולוגי פוגע ביכולתה של מערכת החיסון לייצר נוגדנים בתגובה לחיסון ובכך הופך את האורגניזם לפגיע יותר לזיהומים.
בסקירה של המידע הזמין על תפקידה של חומצה אסקורבית (ויטמין C) במחלות הקשורות לסטרס תוך התמקדות במחקרי תוספים ודלדול, נמצא שמחסור בוויטמין C קשור באופן נרחב למחלות הקשורות למתח. למרות שהיעילות של ויטמין זה בהפרעות בספקטרום החרדה פחות יציבה, מספר מחקרים הראו כי תוספת של חומצה אסקורבית (ויטמין C) מייצרת השפעה נוגדת דיכאון ומשפרת את מצב הרוח. בהתחשב בכך שתוספת ויטמין C מייצרת תגובה טיפולית מהירה עם רעילות נמוכה, ניתן לראות בה מועמד משוער לטיפול בהפרעות במצב הרוח וחרדה, במיוחד כאלו שאינן עקשניות לטיפולים הנוכחיים. במחקר זה נבדקה הספרות בהתחשב בשימוש הפוטנציאלי בחומצה אסקורבית כמסייע בשימוש בחרדה ודיכאון.
סקירה על השפעת מרכיבי תזונה ומערכת החיסון כעובדים בהרמוניה להפחתת הסיכון לזיהום:
תמיכה חיסונית על ידי מרכיבים תזונתיים מבוססת היסטורית על מחסור בוויטמין C בתקופות מוקדמות.
מאז הובן כי מערכת החיסון המורכבת והמשולבת זקוקה למספר רב של חומרים תזונתיים ספציפיים, כולל ויטמינים A, D, C, E, B6 ו- B12, חומצה פולית, אבץ, ברזל, נחושת וסלניום, הממלאים תפקידים חיוניים ולעתים קרובות סינרגטיים (עובדים אחד יחד עם השני), בכל שלב של התגובה החיסונית.
כמויות מספקות חיוניות להבטחת תפקוד תקין של מחסומים פיזיים ותאי חיסון; עם זאת, צריכת מיקרו-תזונה יומית הנחוצה לתמיכה בתפקוד החיסוני עשויה להיות גבוהה יותר מקצבאות התזונה המומלצות כיום. לאוכלוסיות מסוימות צריכת מיקרו-תזונה תזונתית אינה מספקת, ומצבים עם דרישות מוגברות (למשל, זיהום, לחץ וזיהום) מפחיתים עוד יותר את המאגרים בגוף. כמה מרכיבים תזונתיים עלולים להיות חסרים, ואפילו מחסור שולי עלול לפגוע בחסינות. למרות שקיימים נתונים סותרים, ראיות זמינות מצביעות על כך שתוספת עם מספר מרכיבי תזונה עם תפקידים תומכים בחיסון עשויה לווסת את תפקוד המערכת החיסונית ולהפחית את הסיכון לזיהום. חומרים מיקרו תזונתיים (ויטמינים ומינרלים) עם הראיות החזקות ביותר לתמיכה חיסונית הם ויטמינים C ו- D ואבץ.
תכנון טוב יותר של מחקרים קליניים בבני אדם העוסקים במינון ושילובים של מרכיבי תזונה מיקרו באוכלוסיות שונות נדרש כדי לבסס את היתרונות של תוספי מיקרו-תזונה כנגד זיהום.
מסקנות ממחקר על השפעות של סטרס על פעילות גופנית ואימון:
בסך הכל, רוב הספרות מגלה שחווית הלחץ פוגעת במאמצים להיות פעילים פיזית.
תנועה היא התכונה הבסיסית של החיים. אין זה מפתיע שהחזרה לפעילות גופנית סדירה היא אמצעי יעיל וזול ביותר למניעה וטיפול ברוב המחלות המערביות שאינן מדבקות. לכן, כל רופא אמור להיות מסוגל לרשום פעילות גופנית מתאימה.
כמות הפעילות הגופנית המינימלית עם השפעות מוכחות במניעה ראשונית של מחלות כרוניות היא יחסית נמוכה: 150 דקות של פעילות גופנית בינונית או 75 דקות של פעילות גופנית בעצימות גבוהה בשבוע או שילוב של השניים. הדרך הפשוטה והבטוחה ביותר לפעילות גופנית היא הליכה (לפחות 10,000 צעדים ביום או 6,000 צעדים ביום ביום בנוסף לפעילויות יומיומיות).
חולים בסיכון לטרשת עורקים או עם כל ביטוי לטרשת עורקים (חולים עם מחלת עורקים כלילית, לאחר שבץ, מחלת עורקים היקפית) מקבלים יתרונות מביצוע פעילות גופנית, כמו גם מטופלים עם אי ספיקת לב כרונית. פעילות גופנית מסייעת גם לחולים במחלות ריאה (COPD, אסטמה), מחלות מטבוליות (סוכרת, השמנת יתר, אוסטאופורוזיס) וגם מחלות ראומטולוגיות.
פעילות גופנית סדירה משפרת את התפקוד הקוגניטיבי, מפחיתה דיכאון וחרדה ועוזרת לאנשים מכורים. לאחרונה הוכח כי פעילות גופנית משנה גם את מיקרוביום המעיים. אחד המנגנונים התורמים להשפעה המיטיבה של פעילות גופנית הוא מה שמכונה "גורמי התעמלות" - מיוקינים. פעילות גופנית, כאשר היא נקבעת כראוי, היא תרופה זולה ואוניברסלית עם מינימום תופעות לוואי. זהו "בית המרקחת הביתי" שיש לנו תמיד איתנו.
למען הסר ספק, המוצר הוא תוסף תזונה והמידע לגביו אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים, אנשים הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה.